משה שטיין
מנכ"ל ומנהיג עם חזון,
יזמות, חדשנות וטכנולוגיה
משה שטיין הוא המנהיג שהקים את פרח לפני 20 שנה, כאשר ראש העיר ביקש ממנו לעזור לו עם בעיה בוערת: אף אחד לא מוכן לפתוח מעון למספר הולך וגדל של ילדים עם צרכים מיוחדים בעיר שמספר תושביה הולך וגדל.
מר שטיין הצעיר עבד בעברו כעוזר למפקח על חינוך מיוחד. הוא היה מודע היטב לסטיגמה והבושה הקיימות בנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, ולכך שקשה ביותר למצוא שרותים טובים עבורם. הוא קיבל עליו את האתגר ופתח את המעון הראשון בעירו.
המבנה היחיד שאותו הצליח למצוא בזמן הקצר שהיה לו, היה מבנה קטן שעדיין לא היה מחובר לרשת החשמל. לכן שטיין פתח את המעון והיה נוסע כל שעה וחצי לתדלק את הגנרטור על מנת שיהיה לילדים אור וחימום בחורף.
מאז משה שטיין פתח עוד עשרות מסגרות, לכל סוגי המוגבלויות ולכל הגילאים. המוטו שלו נותר כשהיה ביום הראשון: בכל מקום בו ילדים מיוחדים זקוקים לפתרון, ארגון פרח יעשה כמיטב יכלתו לספק חינוך וטיפול מצויינים. המטרה שלו היא לוודא שלכל ילד יש את הציוד הנדרש, כמו גם תמיכה ושעות טיפול הנדרשים לו על מנת להתפתח למקסימום האפשרי.
משה שטיין הביא את החזון של פרח לקבוצה של אדריכלים על מנת לתכנן בניינים שיספקו את הטיפול והחינוך הטובים ביותר לילדי החינוך המיוחד שלנו, כמו גם לילדים בעלי ההתפתחות התקינה והקהילה כולה. [לינק ל’לבנות את העתיד’]
“הילדים המיוחדים הם כמו יהלומים שירדו מהשמים ישר אלינו, והשם כמו גם הוריהם נותנים את מבטחם בנו ומעניקים לנו את ההזדמנות לדאוג להם, לקדם אותם ולעזור להם לפרוח.”
-משה שטיין
חני קיסוס
מנהלת בית ספר
מגוון ושילוב
עבור חני עולם הצרכים המיוחדים הוא הרבה מעבר לעבודה. זהו חלק ממהותה. אחיה נולד עם צרכים מיוחדים ובעיות רפואיות. למרות שהרופאים לא הבטיחו דבר, הוריה של חני סירבו לקבל את רוע הגזירה, וטיפלו בו בדבקות ובמסירות. היום הוא איש משפחה, נשוי עם ילדים. חני החלה להתנדב עוד כנערה צעירה בפעילויות וקייטנות של ילדים עם צרכים מיוחדים. היא למדה הוראה, ובאופן טבעי בחרה במסלול של חינוך מיוחד. היום היא מנהלת את בית הספר גבעולים באלעד. בגבעולים ישנן כיתות בעלות צוות מקצועי המתמחה באוטיזם ובמוגבלות שכלית התפתחותית.
רחל פוקסמן, אחת המורות בגבעולים, זכתה בפרס החינוך היוקרתי מטעם משרד החינוך על פעילותה כמורה בבית הספר.
חני ידועה בכך שהיא מארחת תלמידים משלה אצלה בבית בשבתות. אם תשאלו אותה על כך, היא תמשוך בכתפיה ותאמר, “המשפחה שלי שמחה מאד כאשר אני מזמינה אותם אלינו הביתה!”
“אחד הדברים שאני אוהבת ביותר בעבודה שלי היא העירוב של ילדים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. אני יושבת בפגישות הורים עם פסיפס של תרבות ישראלית. הורים חרדים יושבים במעגל יחד עם חילונים, ומעוד מגזרים ומיעוטים וכולם מסתדרים מצויין. זה עניין נדיר לפגוש עירוב כזה בישראל, בה בדרך כלל המגזרים אינם מתערבבים. אבל כאן בפרח הילדים המדהימים שלהם מאחדים אותם בדרך שרק הם יכולים. כולם פשוט מסתדרים אחד עם השני בגלל שהילדים שלהם חשובים להם.
“אני אוהבת כל כך את העובדה שיחד עם העמותה האחות שלנו, ארחות חינוך, יש לנו אפשרות עצומה לקיים שילוב שהילדים שלנו כל כך זקוקים לו. ארחות חינוך היא עמותה “אחות” של מסגרו חינוך ‘רגיל’. המורים ואנו המנהלים מתקשרים בינינו. הילדים שלנו בשתי הרשתות נהנים מהזמן שלהם יחד. כל הילדים מיוחדים. חלקם זקוקים לעזרה על מנת לגדול להיות בריאים וחזקים. אבל הם כולם ילדים שצריכים לשחק ולהתחבר. ככל שהילדים משחקים יותר, כך הם מתפתחים בכל הדרכים.”
שירלי בלייאר-שטיין
מחקר פיתוח ומשאבים
שירלי הצטרפה ל’פרח’ לאחר שחיה בארה”ב במשך 18 שנים, שם היתה כעורכת דין, סופרת, מרצה, ופעילה חברתית בתחום האוטיזם. שירלי כתבה את ספרה הראשון, שפת אם: אוטיזם, לאחר שבנה דן אובחן עם אוטיזם והיא מצאה את עצמה ביקום חדש, שאותו היא היתה נחושה לחקור ולהבין. במשך השנים שירלי עזרה לאלפי משפחות עם צרכים מיוחדים למצוא את הדרך לעצמה וביטחון, באמצעות ארגון ההורים שהקימה, ההרצאות שנתנה בבתי ספר, חברות, וארגונים. היא הוזמנה להרצות באו”ם פעמיים.
“בפעם הראשונה שהגעתי ל’פרח’ הרגשתי בבית. המנכ”ל משה שטיין והסמנכ”ל מיכאל דור היו התאמה מושלמת עבורי מההתחלה. בדיוק כמוני, הם תמיד חושבים על דרכים לשפר את חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם.”
שירלי יזמה את “בית הספר להורים של פרח” – סדרת הרצאות עבור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בנושאים שונים הקשורים לחיי ילדיהם, שמטרתה ללמד, להעשיר ולהעצים אותם – ואת המחקר של פרח בנושא היכולות החבויות של ילדים אוטיסטים לא ורבליים.
